26.24 : מחלת ריאות חסימתית כרונית

COPD מוגדרת כמחלת ריאות הטרוגנית אשר מאופיינת בתסמינים נשימתיים עיקשים כמו דיספניאה, שיעול, ויצירת ליחה, ונגרמת בשל אברנומליות בדרכי האוויר שגורמת לחסימת זרימת האוויר.

עישון הוא גורם סיכון עיקרי לCOPD, כאשר ליותר מ80% מהמטופלים יש היסטוריה של עישון. מטופלים בדרך כלל חווים דיספניאה מתקדמת או נשימה מאומצת, שיעול תדיר, וזיהומים ריאתיים חוזרים. הרבה מהם בסוף מגיעים לכשל נשימתי המאופיין על ידי אוורור לא מספק, חמצת נשימתית והיפוקסמיה.

אמפיזמה, גורם ידוע לCOPD, כולל הגדלה קבועה של הנאדיות יחד עם הרס הדפנות שלהם, מה שמוביל לאובדן באלסטיות הריאה. מצב זה דורש השקעת אנרגיה רבה בנשימה, ובדרך כלל גורם לעייפות מהירה במטופלים המושפעים. בנוסף, אוויר כלוא בנאדיות גורם ל"חזה חביתי" וסרעפת שטוחה. אמפיזמה יכולה גם להגביר את הלחץ בתוך נימי הריאות ולגרום לחדר הימני לעבוד יתר על המידה ולגדול.

מצד שני, ברונכיטיס כרוני מאופיינת בייצור מוגבר של ליחה במשך שלושה או יותר חודשים לתקופה של שנתיים עוקבות. זה חוסם את דרכי האוויר, פוגע באוורור ריאתי ובשחלוף גזים, ומגביר את הסיכון לזיהומי ריאה. עישון וזיהום סביבתי הם גורמי סיכון.

טיפול בCOPD כולל בדרך כלל שאיפת מרחיבי סימפונות וקורטיקוסטרואידים. דיספניאה והיפוקסיה חמורות יכולות להצריך שימוש בחמצן אך יש צורך במינונים מפוקחים. למרות אתגרים אלו, הבנה וניהול של COPD יכולים לשפר את איכות החיים של המטופלים בצורה ניכרת.