2.19 : המערכת האנדוקרינית

המערכת האנדוקרינית היא רשת נרחבת של בלוטות - איברים או רקמות בגוף שמייצרים כימיקלים אשר שולטים בתפקודי גוף רבים, אשר מפרישות הורמונים, שהם שליחים כימיים שמשחקים תפקיד חשוב בוויסות תפקודי גוף מסוימים. הורמונים אלו מופרשים אל זרם הדם ונעים לאורך הגוף. הם דורשים קולטנים מסוימים על מנת להעביר אותות לתאים המכילים את הקולטנים המתאימים הללו. מנגנון האיתות המורכב הזה מוודא שכל חלק בגוף עובד בהרמוניה, ושומר על סביבה פנימית יציבה, או הומיאוסטזיס, אשר הכרחי לבריאות הכללית ולרווחה הגופנית. בניגוד להשפעה המקומית של נוירוטרנסמיטורים, השפעות ההורמונים הן רחבות טווח.

הבלוטות הגדולות של המערכת האנדוקרינית מונות את בלוטות ההיפופיזה (יותרת המוח), התירואיד (התריס) והאדרנל (יותרת הכליה), הלבלב, ובלוטות המין, כאשר כל אחת משחקת תפקיד ייחודי וחיוני. בלוטת ההיפופיזה, אשר נקראת גם "בלוטת המאסטר", היא בגודל של אפונה וממוקמת בבסיס המוח, מעט מתחת להיפותלמוס. היא מנחה את התפקוד של בלוטות אנדוקריניות אחרות על ידי הפרשת הורמונים מסוימים, כולל הורמוני גדילה אשר משפיעים על ההתפתחות הפיזית ואנדורפינים המסייעים בהקלת כאב.

בלוטת התירואיד, הממוקמת בקדמת הצוואר, מייצרת הורמונים החיוניים לוויסות המטבוליזם, גדילה ותיאבון. תפקוד תקין של התירואיד הכרחי לוויסות האנרגיה והקצב המטבולי בגוף. בעיות בתפקוד הבלוטה כמו היפותירואידיזם או היפותירואידיזם יכולות להוביל לבעיות בריאותיות משמעותיות, כולל העלאת או אובדן משקל לא צפויים, עייפות, ובעיות בוויסות טמפרטורת הגוף.

בלוטות האדרנל, הממוקמות אחת מעל כל כליה, מייצרות הורמונים כמו אפינפרין (אדרנלין) ונוראפינפרין (נוראדרנלין), החיוניים לתגובת הגוף לסטרס. הורמונים אלה מכינים את הגוף לסיטואציות "הילחם או ברח", מגבירים את קצב הלב, לחץ הדם וזמינות האנרגיה. לדוגמה, כאשר נעמוד מול כלב נובח, הגוף יעורר תגובת הילחם-או-ברח על ידי שחרור אדרנלין ונוראדרנלין. זה גורם לעלייה בקצב הלב והנשימה, ומספק יותר אנרגיה לעימותת עם האיום או לבריחה. חוסר תפקוד בבלוטות אלה יכול להוביל למצבים כמו מחלת אדיסון או תסמונת קושינג, המשפיעות על יכולת הגוף להתמודד עם סטרס ולווסת תהליכים מטבוליים.

הלבלב, למרות שמקושר בעיקר לתהליכי עיכול, משחק תפקיד חשוב בויסות רמות הגלוקוז בדם. הוא מייצר אינסולין, אשר מוריד את רמות הסוכר בדם, וגלוקגון, אשר מעלה אותן לשמירה על האיזון. סוכרת היא תוצאה נפוצה של אי תפקוד הלבלב, כאשר ייצור האינסולין נפגע ומוביל לעלייה ברמות הגלוקוז אשר יכולה לגרום לנזק רחב טווח לאיברים ורקמות לאורך זמן.

לבסוף, בלוטות המין, אשר כוללות את השחלות בנקבות ואת האשכים בזכרים, מייצרות הורמונים החיוניים לתפקודי רבייה ומאפייני מין משניים. שחלות נקביות מפרישות אסטרוגן ופרוגסטרון, בעוד אשכים זכריים מייצרים אנדרוגנים כמו טסטוסטרון. חוסר איזון בהורמונים אלו יכול להשפיע על דברים רבים, כגון פוריות, התפתחות פיזית כללית ויציבות מצב הרוח.