אנו מעוניינים לחקור את ההשפעות של פגיעה באיסכמיה-רפרפוזיה על תוצאות לאחר השתלת ריאות במטרה להבין את המנגנונים התאיים והמולקולריים העומדים בבסיסם. נויטרופילים הנכנסים לריאה תורמים לפגיעה באיסכמיה-רפרפוזיה, או IRI. לאחרונה גילינו שתאי B מכניסים נויטרופילים לריאה, והם ממלאים תפקיד בגיוס נויטרופילים בעקבות IRI.
השתלת ריאה שמאלית בעכבר היא מאתגרת מבחינה טכנית, ודורשת הכשרה ייעודית במשרה מלאה במשך מספר חודשים כדי להשיג תוצאות עקביות. בנוסף, הוא מציג אלרגניות וטראומה אנסטומוטית כירורגית. לכן, אנו זקוקים לטכניקה נגישה יותר שיכולה לבודד את המחקר של פגיעה איסכמיה-רפרפוזיה.
באמצעות מודל המהדק ההילארי שלנו, מצאנו שתאי B נכנסים לריאה מוקדם לאחר פגיעה באיסכמיה-רפרפוזיה, והם מגייסים מונוציטים קלאסיים בקולטן של תאי B לצורה תלוית TLR4. זה בסופו של דבר גורם לאקסטרווזיה מוגברת של נויטרופילים לתוך הריאה. הפרוטוקול שלנו כולל קשירת תפר הפיכה של הילום ריאתי שמאלי עם קשר החלקה.
אופיו הגמיש והלא פולשני של התפר מאפשר סגירת חזה, דבר שימושי לחקר תקופות ארוכות יותר של איסכמיה חמה, שכן סגירת החזה ממזערת חום ואיבוד נוזלים בלתי מורגש בעכבר.