מערכת בדיקת דורסיפלקסיה פסיבית בקרסול למודל In Vivo של טנדינופתיה הנגרמת על ידי שימוש יתר

עבודתנו עוסקת בגורמים הביולוגיים המכנולוגיים המעורבים בייזום ובהתקדמות של שימוש יתר בגידים המושרים על ידי שימוש יתר. השאלות שאנו מנסים לענות עליהן כוללות אילו גורמים של פעילות גופנית, כגון תדירות, גודל ומשך העומס משפיעים על תגובת הגיד לפציעה. הכלים הנוכחיים כגון אמצעים מכניים, היסטולוגיה ובדיקות ביולוגיות להערכת מדדי תוצאה מרוכזים ומוגבלים לקצירת רקמות בשלב הסופי.

בעזרת מודל זה ניתן לחקור מדידות רציפות in vivo בעזרת כלים כגון אולטרסאונד ו-MRI בשטח, מודלים in vivo מעמיסים על הגיד ואופנים רלוונטיים מבחינה פיזיולוגית, בעוד שמודלים של ex vivo מאפשרים מדידה של תגובות ביולוגיות לפציעות. הפרוטוקול שלנו משלב את שני המדדים הללו למדידה ישירה של לחצים ומתחים בגידים במהלך פציעות והשינויים הביולוגיים הנלווים. הקמנו מערכת אדפטיבית לגרימת פציעות גידים, המאפשרת חקירה בו זמנית של גורמים מכניים וביולוגיים.

לאחר ביסוס מודל זה, כיוונים עתידיים כוללים הערכת פרמטרים שונים, דרכים טיפוליות ואמצעי שיקום.