במעבדה שלי אנו חוקרים תקשורת בין-ארגונית שלובשת צורה של מגע עם הממברנה ותפקידה בשמירה על בריאות התאים, כמו גם בפתוגנזה של מחלות. אנו מתעניינים במיוחד במגעים בין מיטוכונדריה לרשתית האנדופלסמית, ומנסים להבין כיצד הם מווסתים וכיצד חוסר הוויסות שלהם יכול להוביל לניוון עצבי. למרות שאנו יודעים כי מגעים מיטוכונדריה בחדר מיון חשובים לבריאות התא וחוסר הוויסות שלהם קשור למחלות רבות, איננו יודעים הרבה על האופן שבו רמתם מוסדרת.
הצעד הראשון לטפל בכך הוא לקבוע פרוטוקול פשוט ואמין למדידת רמת המגעים של המיטוכונדריה בתאים. בדיקת הלוציפראז המפוצל שלנו מציעה דרך קלה ומהירה יותר לכמת מגעי מיטוכונדריה במיון בתאים חיים בהשוואה לרוב הבדיקות. אנו מנצלים שני חצאים מפוצלים של renilla luciferase, חצי אחד מכוון למיון והשני למיטוכונדריה.
ניתן להרכיב אותם מחדש יחד רק כאשר למיון ולממברנות המיטוכונדריה יש מגע קרוב, מה שגורם ללוציפראז משוחזר עם פעילות אנזימית מלאה. שיטה זו פשוטה, מתאימה לבדיקות סקר בתפוקה גבוהה ונגישה בקלות למעבדות רבות. אנו מקווים שהיא תקדם את תחום המחלות הניווניות של מערכת העצבים על ידי זיהוי מודולטורים מולקולריים וגנטיים של מגעי מיטוכונדריה בחדר מיון שניתן לפתח אותם לחומרים טיפוליים.
התוצאות שלנו סללו את הדרך לשאלות חשובות כגון כיצד תרופות שונות או שילובי תרופות שונים משפיעים על מגעי מיטוכונדריה במיון, ומהם השחקנים המולקולריים החשובים מאחורי מגעים אלה. משאלות אלה אנו יכולים להבין טוב יותר את המנגנון של מגעי מיטוכונדריה במיון, ולמצוא דרכים להילחם במחלות קשורות.