המחקר שלי בשיקום נוירולוגי מתמקד בשיפור תפקוד הגפיים העליונות אצל אנשים עם פציעות או הפרעות נוירולוגיות באמצעות שילוב של EEG, דימוי מוטורי וטכנולוגיות מציאות מדומה. המטרה העיקרית היא להבין כיצד ניתן לשלב טכנולוגיות אלה כדי לשפר את האפקטיביות של שיקום מיומנויות מוטוריות. סביבות מציאות מדומה הפכו מתוחכמות יותר, ומאפשרות סימולציות ריאליסטיות, המותאמות לצרכי שיקום פרטניים, המסייעות בשכלול מיומנויות מוטוריות באופן ניואנסי.
מערכות היברידיות המשלבות VR עם טכנולוגיות אחרות כמו זרועות רובוטיות והתקני משוב הפטי נמצאות גם הן במגמת עלייה. אחד האתגרים הניסיוניים הנוכחיים בשימוש בממשקי מחשב במוח סובב סביב סוגיית השונות הבין-סובייקטיבית והצורך באימון מקיף. אות המוח של כל אדם יכול להיות שונה מאוד, מה שאומר שממשקי מוח-מחשב לעתים קרובות צריכים להיות מותאמים אישית או מכוילים באופן נרחב עבור כל משתמש.
טיפולים עכשוויים, לעתים קרובות כמו טבילה ואינטראקטיביות הדרושים ליעילות מקסימלית. כדי למלא את הפער הזה, הפרוטוקול שלנו משתמש בתמונות מוטוריות עם טוויסט חדשני, ומשלב תאומים דיגיטליים המיוצגים על ידי אווטארים תלת-ממדיים מותאמים אישית בסביבה של מציאות מדומה. שילוב זה משפר את הטבילה, והופך את תהליך השיקום לא רק לתרגיל מנטלי אלא גם לחוויה מרתקת.
פרוטוקול המחקר שלנו מציע יתרונות משמעותיים על פני טכניקות אחרות, במיוחד במונחים של קלות להגדיר וחסכוניות. תכונה בולטת היא יצירה ושימוש של אווטארים תלת ממדיים הדומים מאוד לנושאים. זה מושג באמצעות כלים פשוטים וזמינים ותוכנות שיכולים ליצור אווטארים מותאמים אישית מנתוני קלט בסיסיים כגון תמונות.